אי-פריון:
לפי ארגון הבריאות העולמי, אי פריון מוגדר כמחלה של מערכת הרבייה המתאפיינת בכשלון להשיג הריון לאחר 12 חודשי קיום יחסי מין ללא אמצעי מניעה ובהיעדר סיבות אחרות כגון הנקה או אל-ווסת. כ-15% מכלל הזוגות בעולם מוגדרים כסובלים מאי-פריון, כאשר כ-40% ממקרי אי הפריון תלויים בגורם הנקבי, 40% בגורם הזכרי וה-20% הנותרים בשילוב של שניהם.

אזוספרמיה:
מצב רפואי בו תאי זרע נעדרים מהזרמה, אשר קיים בכ-1% מהגברים בעולם ואחראי לכ-20% מהמקרים של [אי פריון] על רקע זכרי. האזוספרמיה נקבעת במעבדה לאחר שבשלוש דגימות זרע הניתנות בזמנים שונים לא נמצאו תאי זרע בהסתכלות במיקרוסקופ.
ישנם שני סוגים עיקריים של אזוספרמיה:
– חסימתית, שבה יש ייצור תקין של זרע, אך הפרעה מכנית מונעת את מעברו מהאשך לשופכה, כגון [וריקוצלה] חמורה, דלקת בדרכי המין או חוסר מולד בצינורות הזרע (הנפוץ במחלת ציסטיק פיברוזיס). הטיפול במקרים של [אי פריון] על רקע אזוספרמיה חסימתית לרוב כרוך בהתערבות כירורגית מינורית, כגון שאיבת תאי זרע מיתרת האשך והפריה חוץ גופית באמצעותם.
– לא חסימתית, שבד"כ מתאפיינת בהעדר או במיעוט קיצוני של ייצור הזרע באשך. ברוב המקרים, מדובר בבעיה מולדת שיכולה להיות גנטית (חסרים ב[כרומוזום Y], [תסמונת קליינפלטר]), פיזיולוגית ([אשך טמיר], [שפיכה אחורית]) או הורמונלית (תפקוד לקוי של בלוטת יתרת המוח או האשך עצמו). עם זאת, מצב זה יכול להיות גם נרכש כתוצאה מטראומה, כימותרפיה, דלקת כרונית או שימוש בסטרואידים.
במשך שנים רבות האפשרויות היחידות שעמדו בפני גברים הסובלים מאזוספרמיה לא חסימתית היו שימוש בזרע תורם או אימוץ. זהו עדיין הפתרון היחיד לגברים הסובלים מהיעדר מוחלט של תאי זרע. עם זאת, במקרים רבים של אזוספרמיה לא חסימתית, עדיין ישנו ייצור מינימלי של תאי זרע באשך. שיטות כירורגיות כגון [TESE] ולאחר מכן ה-[micro-TESE], מאפשרות להפיק תאי זרע אלה ולהשתמש בהם להפריה.
על אף השימוש הנרחב בטכניקות אלה ובטיחותן היחסית, עדיין מדובר בהליך ניתוחי הגורם לאי נוחות רבה למטופל. יתר על כך, לעתים עצם הניתוח הוא מיותר, כיוון שבחינה מדוקדקת של דגימת הזרע עשויה לגלות תאי זרע בודדים בזרמה שלא ניתן להבחין בהם בבדיקה מיקרוסקופית סטנדרטית (מצב זה נקרא אזוספרמיה וירטואלית). לפיכך, פותחה שיטת [חיפוש תאי זרע בודדים] בזרמה, המאפשרת לעתים לאתר עשרות ואף מאות תאי זרע בתנועה ועל ידי כך, לייתר לחלוטין את הצורך בהתערבות ניתוחית.

אספרמיה:
מצב רפואי של היעדר נוזל הזרע וכתוצאה מכך, [אי פריון]. הסיבה העיקרית להיעדר נוזל הזרע היא [שפיכה אחורית], אך ישנן גם סיבות נוספות כגון חסימה מוחלטת של דרכי המין, כשל בבלוטות המין או טיפולים תרופתיים.

אוליגוספרמיה:
מצב רפואי של מיעוט תאי זרע בזרמה וכתוצאה מכך, פריון ירוד. ישנן מספר דרגות חומרה של אוליגוספרמיה, אך באופן כללי היא מוגדרת כמצב שבו מספר תאי הזרע בזרמה נמוך מ-15 מיליון למ"ל. הפקטורים האחראיים לאוליגוספרמיה רבים ומגוונים ועשויים להיות הפיכים, כגון [וריקוצלה], משקל יתר, שימוש בסמים ובאלכוהול ואפילו חימום יתר של אזור האשכים; או בלתי הפיכים, כגון גיל, בעיות כרומוזומליות או מחלת חזרת בילדות. עם זאת, כ-30% מהמקרים נותרים לא מוסברים.
במקרים רבים של אוליגוספרמיה מתונה, ובמיוחד כאשר בת הזוג פוריה, לא נדרשת התערבות משמעותית. ישנן גם תרופות המסייעות להתגבר על אוליגוספרמיה על רקע הורמונלי, ניתוחים המסייעים להתגבר על מקרים חסימתיים ונעשה גם שימוש נרחב ב[הזרעה תוך רחמית]. עם זאת, במקרים של אוליגוספרמיה חמורה (פחות ממיליון תאי זרע למ"ל), אין מנוס משימוש ב[הפריה חוץ גופית] ואף בטכניקות [מיקרומניפולציה] של הגמטות. כיוון שברוב מקרי אוליגוספרמיה קיימים מרכיבים של [טרטוספרמיה] ו[אסתנוספרמיה], ישנה חשיבות רבה ל[בחירת תא הזרע המוצלח ביותר] עבור ההפריה.

אסתנוספרמיה:
מצב רפואי בו תאי הזרע נעדרי יכולת תנועה ולפיכך, כמובן, אינם מסוגלים להגיע לביצית. אסתנוספרמיה מוחלטת מדווחת בקרב 1 מכל 5000 גברים. הסיבות לחוסר התנועה יכולות להיות חסרים מטבוליים, פגמים מבניים בזנב תא הזרע או אי-חיות של תאי הזרע (נקרוספרמיה). ישנם מבחנים המאפשרים להבחין בין תאים חיים למתים. ההנחה היא שבתאי זרע חיים ללא תנועה, יכולת ההפריה לא נפגעה ולכן ניתן לעשות שימוש ב[מיקרומניפולציה] להשגת הריון. כמו כן, גם במקרים של אסתנוספרמיה מוחלטת, מבין מיליוני התאים חסרי התנועה, באמצעות [חיפוש מדוקדק] ניתן לאתר תאי זרע בודדים ששמרו כל יכולת התנועה שלהם ולכן ודאי ניתן לעשות בהם שימוש להפריה.

טרטוספרמיה:
מצב רפואי בו תאי הזרע בעלי מורפולוגיה (צורה) לא תקינה. המורפולוגיה של תא הזרע משקפת את תקינות הגרעין שלו ומשפיעה על יכולתו להיקשר לביצית ולהפרותה. המורפולוגיה של תאי הזרע מושפעת מגורמים חיצוניים כגון עישון, כמותרפיה או חשיפה לחומרים טוקסיים וגם ממספר מחלות, כמו וריקוצלה או סכרת. הפתרון למקרים אלו הוא [מיקרומניפולציה], כאשר לשימוש במיקרוסקופ תחת [הגדלה גבוהה] ישנה חשיבות מכרעת ביכולת לבחור את התא התקין ביותר.

וריקוצלה (דליות):
חסימה בשסתומי הורידים המובילים את הדם מהאשך שגורמת להצטברות דם ורידי המכיל רעלים שנוצרים באשך כתוצאה מפעילות מטבולית ופגיעה באספקת החמצן לאשך. כתוצאה מכך, נגרם נזק לתאי הזרע ותהליך יצירתם וכמובן, נפגע כושר הפריון של הגבר. וריקוצלה מאובחנת אצל 20% מהגברים, בד"כ בגילאי 15-30 וניתנת לתיקון (במידת הצורך) באמצעות ניתוח. עם זאת, לא כל מקרה של וריקוצלה מצדיק התערבות כירורגית. בנוסף, לעתים האבחנה נעשית מאוחר מדי והנזק לייצור הזרע הוא בלתי הפיך. בשני המקרים, על מנת לצמצם את הפגיעה בפריון ולהגביר את הסיכויים להריון, ניתן להיעזר בטכניקת [המיון המורפולוגי] של תאי הזרע, על מנת להבטיח שהביצית לא תופרה על ידי תא פגום.

כרומוזום Y:
אחד משני כרומוזומי המין ביונקים, יחד עם כרומוזום X. כרומוזום ה-Y נושא עליו את הגן האחראי לקביעת מין זכר בעובר. כמו כן, יש לו השפעה רבה על התפתחות מערכת המין הזכרית ותאי הזרע. כרומוזוםY מעורב במספר תסמונות המשפיעות על פוריות, כאשר הידועה מביניהן היא [תסמונת קליינפלטר]. בנוסף, מוטציות על גבי כרומוזום Y עשויות לגרום לפגיעה חמורה בתפקוד האשך וייצור תאי זרע, עד למצב של [אזוספרמיה] ולפיכך, גברים אזוספרמים יישלחו במקרים רבים לביצוע בדיקות גנטיות לאיתור המוטציות המדוברות. אזוספרמיה על רקע גנטי אינה ניתנת לטיפול, אך לעתים, באמצעות [חיפוש] או [התערבות כירורגית] ניתן לאתר תאי זרע בודדים ואף [להקפיא] אותם לשימוש עתידי.

תסמונת קליינפלטר (תסמונת XXY, תסמונת 47XXY):
תסמונת גנטית בה קיימים אצל גבר שני עותקים של כרומוזום המין X לצד כרומוזום Y, בניגוד למצב התקין בו קיים רק כרומוזום X אחד אצל גברים. התסמונת מופיעה אחת ל-500 לידות זכרים ויכולה להיות בעלת ביטוי שונה מאדם לאדם. ישנם מאפיינים רבים לתסמונת, אך הבולט והעיקרי מביניהם היא אי-פוריות כתוצאה מפגיעה בהתפתחות מערכת המין הנובעת מעודף פעילות כרומוזום ה-X הנוסף. עם זאת, בלא מעט מקרים, עקב שינויים גנטיים נקודתיים במהלך ההתפתחות העוברית, קיימת פעילות מינורית תקינה של האשך ולפיכך, באמצעות [micro-TESE] ניתן להפיק תאי זרע בודדים מהאשך ולהשתמש בהם להפריה. עקב השוני בביטוי מאפייני התסמונת מאדם לאדם, לעתים היא מאובחנת כבר בילדות ובמקרים אחרים, רק בגיל הפריון.

אשך טמיר (טמירות אשך):
היעדר של אשך אחד או שני האשכים משק האשכים. זהו המום המולד הנפוץ ביותר במערכת המין הזכרית והוא מופיע בכ-3% מהזכרים שנולדו במועד ובעד 30% מפגים זכרים. ברוב המקרים, האשכים יורדים לשק האשכים במהלך השנה הראשונה לחיים והיתר דורשים התערבות כירורגית. פעילות האשך היא אופטימלית בטמפ' נמוכה יותר בכמעלה אחת מטמפ' הגוף (לכן הם נמצאים מחוצה לו) ולכן, בהיותו בתוך הגוף, נפגע תפקוד האשך הטמיר, ביחוד בגיל ההתבגרות, כאשר הוא מתחיל להפריש הורמונים ולייצר תאי זרע. לטמירות באשך אחד השפעה יחסית מתונה על ירידת הפריון – כ-10% ואילו לטמירות בשני האשכים, השפעה משמעותית, ביחוד אם הניתוח להורדת האשכים בוצע בשלב מאוחר. ניתן להתגבר על כך על ידי טיפולי פוריות, החל מ[הזרעה תוך-רחמית] וכלה ב-[IMSI], בהתאם לחומרת הפגיעה בזרע.

שפיכה אחורית (רטרוגרד):
ביטוי המתאר מצב בו נוזל הזרע, במקום לצאת מהשופכה, מנותב לשלפוחית השתן. הדבר מתרחש כאשר השריר הסוגר את הכניסה לשלפוחית השתן נחלש (כתוצאה מלחץ דם גבוה, תרופות מסוימות או הגדלה שפירה של הערמונית) ולפיכך, לנוזל הזרע שנדחף קדימה על ידי פעילות שרירי מערכת המין קל יותר לעבור דרך השריר המוחלש מאשר לתוך השופכה. התוצאה היא [אספרמיה] מלאה או חלקית. הפתרון לבעיית הפוריות הנוצרת עקב כך הוא מתן שתן מיד לאחר ניסיון מתן הזרע ובידוד תאי הזרע מתוך השתן. לאחר מכן, בהתאם לריכוז, תנועה ואיכות התאים, ניתן להשתמש בהם ל[הזרעה תוך-רחמית], [הפריה חוץ-גופית] או [מיקרומניפולציה].

IUI:
ראשי תיבות של Intrauterine insemination, או הזרעה תוך רחמית. מדובר בהתערבות יחסית מינורית בתהליך ההפריה הטבעי ולכן לרוב היא מהווה את הצעד הראשון בטיפולי הפוריות. במהלך ההזרעה, הזרע עובר שטיפה במעבדה ולאחר מכן מוזרק על ידי רופא באמצעות פיפטה ישירות לתוך הרחם, מה שבעצם חוסך ממנו את הדרך מהנרתיק לרחם. אחוזי ההצלחה של השיטה אינם גבוהים במיוחד ולכן מומלצת בעיקר לזוגות צעירים ללא פגיעה משמעותית בפריון.

IVF:
ראשי תיבות של In vitro fertilization, או הפריית מבחנה. התהליך מדמה הפריה טבעית של ביצית על ידי תא זרע – במעבדה. הביציות נשאבות מהאשה, הזרע ניתן על ידי בן הזוג (או התורם) ומפגישים בין שניהם בתוך נוזל הדומה במרכיביו לסביבה הטבעית של מערכת המין הנקבית. לזרעים ניתנת האפשרות לאתר עצמאית את הביצית ולהפרות אותה מבלי התערבות נוספת.

ICSI:
ראשי תיבות של Intracytoplasmatic sperm injection, או הזרקת זרע תוך-תאית. ידוע גם כ"מיקרומניפולציה". כשמו הוא, זהו תהליך שבו באמצעות מחט מיקרוסקופית מוזרק תא זרע בודד לתוך הביצית על מנת להפרות אותה. סיכויי ההפריה של המיקרומניפולציה גבוהים יותר מה-IVF הקונבנציונלי וכיום זוהי השיטה המקובלת ביותר להפריה חוץ גופית. ה-ICSI נועד לתת מענה במקרים של פגמים חמורים באיכות ותנועתו, אך עם הזמן הפך לשיטה הנפוצה ביותר להפריה חוץ גופית.

IMSI:
ראשי תיבות של Intracytoplasmatic morphologically selected sperm injection, או הזרקת זרע שנבחר מורפולוגית (על בסיס צורתו) לתוך הביצית. בשונה מה-ICSI, שבו משתמשים בתא זרע שנראה תקין בהגדלה של x200, כאן תא הזרע נבחר בהגדלה של x6000, מה שמאפשר הערכה טובה הרבה יותר של תקינותו. עקב הדרישה לציוד ייחודי והכשרה ייעודית של הצוות, תהליך בחירת הזרעים ל-IMSI לא מתבצע במעבדת IVF, אלא במעבדה חיצונית המתמחה בתחום ונקרא [מיון מורפולוגי של תאי זרע]. ה-IMSI הוכח כיעיל במצבים בהם שיטות ההפריה האחרות נכשלו וכן בזוגות בהם גיל האשה הוא מעל 40.

הפקת זרע מהאשך:
במקרים של העדר זרע בזרמה, קיימות מספר שיטות כירורגיות להפקת זרע ישירות מהאשך או מיתרת האשך.
TESA/TFNA – שאיבה של זרע מהאשך באמצעות מחט. נועד למקרים של [אזוספרמיה חסימתית], בהם אין מעבר של תאי זרע ליתרת האשך.
PESA – שאיבה של זרע מיתרת האשך באמצעות מחט. נועד למקרים של [אזוספרמיה חסימתית], בהם אין מעבר של תאי זרע מיתרת האשך אל צינורות הזרע.

TESE – ניתוח בהרדמה כללית, שבמהלכו מבוצע חתך בעור האשך ונלקחת ביופסיה ממספר אזורים אקראיים באשך. הביופסיה עוברת סריקה למציאת תאי זרע במעבדה. נועד למקרים של [אזוספרמיה לא חסימתית], כאשר לא ניתן למצוא תאי זרע בזרמה.

Micro-TESE – שיטה מיקרו-כירורגית להפקת זרע שמתבצעת בהרדמה כללית. במהלך הניתוח, רקמת האשך נבחנת תחת מיקרוסקופ ונלקחות דגימות מיקרוסקופיות מאזורים בהם קיים סיכוי מירבי למציאת זרע. השיטה נחשבת ליעילה יותר מה-TESE הקונבנציונלי וגם "ידידותית יותר" לרקמת האשך, אך עלותה גבוהה משמעותית.